אקדח תופי הוא אקדח שבו התחמישים נמצאים ב"תוף" המחולק למספר צילינדרים (בדרך כלל 5-8, כשמספר הצילינדרים הנפוץ ביותר הוא 6). אקדחים תופיים הומצאו במאה ה-19 והם כלי הנשק הראשונים שיכלו להכיל מספר כדורים מוכנים לירי, בניגוד לכלי הנשק של אותה תקופה בהם נטען כל כדור בנפרד. אקדחים אלו, בגלל צורת ההזנה שלהם, מסוגלים לירות כדורים ותחמישים מוגברים (תחמושת "מגנום"). זאת אומרת - תחמושת שבה התחמיש (אבק השריפה) רב יותר, וצורת הכדור מיוחדת, וגורמת לפגיעה בצורות שונות - היעילות יותר מכדורים רגילים. למשל: כדורים שבקליע שלהם נמצאים עשרות כדוריות ברזל קטנות, שעטופות בציפוי פלסטיק הדומה בצורתו לקליע - המאפשר לירות את כדוריות הברזל באופן מדויק למטרה, משום שצורתו האווירודינמית אינה שונה מקליעים אחרים. כשהכדור פוגע במטרה, הוא מתפזר ופוגע ברדיוס רחב (על אותו עיקרון של תחמושת shotgun). כדור כזה לא יוכל להיות מוזן במחסנית של אקדח חצי אוטומטי, משום שהוא גדול יותר וארוך יותר. לכן, לאקדח תופי יש יתרון גדול על פני אקדח חצי אוטומטי המוזן במחסנית מבחינת היכולת שלו לתת מענה לבעליו בנשיאת סוגים מיוחדים של תחמושת.

בשנת 2006, האקדח היחיד בעולם שמוזן במחסנית ויכול לירות תחמושת מוגברת הוא "נשר המדבר", אקדח תוצרת ישראל שפותח על ידי תע"ש.